החלק החשוב ביותר ברפואה סינית הינו האבחון. מטפל אשר מכיר את כל נקודות האקופונקטורה (דיקור) ושולט היטב באומנות הדיקור לא יוכל לבצע טיפול יעיל אם הוא לא מגיע לאבחנה נכונה.במהלך האבחון מתבצעת בדיקה מקיפה של המערכת (הגוף והנפש) ולא רק של האזור הפגוע על מנת להבין את מצבו הכללי של המטופל ולקבוע את הטיפול בהתאם לכך. יתכן ולטיפול יגיעו מספר אנשים הסובלים מכאבי גב תחתון כרוניים וכל אחד מהם יצא עם אבחנה שונה לגמרי ולפיכך יקבל גם טיפול המותאם למצבו הייחודי.
את האבחון ניתן לבצע על פי כל דבר בגופנו/התנהגותנו. על פי הרפואה הסינית שום דבר בנו הוא לא מקרי וכל דבר חיצוני מושפע מתהליכים פנימיים עמוקים. ניתן להסיק מסקנות רבות לפי קמטים בפנים שמופיעים במקומות מסוימים ולפי צורתם, לפי צבע העור באזורים ספציפיים, לפי היציבה, לפי הפרופורציות בגוף (לדוגמה בן אדם רזה מאוד עם התרחבות לא פרופורציונאלית באזור האגן ), לפי עוצמת הקול, לפי היציאות, לפי מצב רוחו ועוד….
יחד עם זאת, רפואה סינית משתמשת ב- 2 כלי אבחון עיקריים אשר ייחודיים רק לה: אבחנת דופק ואבחנת לשון
דופק
אומנות בדיקת הדופק הינה אומנות אשר קיימת בסין מעל 5000 שנה ומאפשרת להגיע לאבחנה מדויקת ע"י בדיקת הדופק בלבד. ברפואה הסינית מתמקדים לא רק במהירות הדופק כמו ברפואה המערבית אלא גם באיכות הדופק (דופק נוקשה/רך, חלש/חזק, דק/רחב ועוד…) את הדופק בודקים במיקומים שונים כאשר כל אחד מהם נותן תמונת מצב של איבר פנימי אחר (ראות,מעי גס,כבד,טחול וכו'… ). במהלך הטיפול (אם מבוצע כהלכה) ניתן להרגיש שינויים בדופק במיקומים ספציפיים המייצגים את האיבר אשר בו התמקד הטיפול. הדופק מראה את התמונה העכשווית של מצבינו ומשתנה כתוצאה מדברים שונים כמו שעת היום, מצב העייפות, לפני האוכל ואחריו ועוד. כל אלה חייבים להילקח בחשבון ע"י מטפל מיומן.
לשון
שיטת אבחון נוספת הנהוגה ברפואה סינית כבר אלפי שנים הינה בדיקת הלשון. מטפלים סינים שמו לב שמחלות שונות גרמו ללשונות של מטופליהם לשינויים קבועים כך לדוגמה מטופלים אנמיים התאפיינו בלשון חיוורת, מטופלים עם דופק מואץ וכאבים בחזה התאפיינו בלשון עם נקודות אדומות בקצה הלשון ומטופלים עם כאבי בטן חדים התאפיינו בחריץ רחב במרכז הלשון. לאחר צבירת ידע רב הצליחו רופאים סיניים למפות את כל האיברים על גבי הלשון (ראה תמונה). במהלך בדיקת הלשון נבדקים פרמטרים רבים כמו צורת הלשון (דקה/ארוכה/ תפוחה/צרה), צבעה הלשון, חריצים, נקודות, עובי החיפוי וצבעו, כל אלה יחד משקפים את מצבו של המטופל ומאפשרים למטפל להגיע לאבחנה מדויקת.
להבדיל מהדופק אשר משקף את מצבו הנוכחי והמידי של המטופל, הלשון משקפת את המצב הכרוני של המטופל.